אבן יסוד שנרתמת לצורך העצמה והטמעת הרגלי אכילה

כדי ליצור שיטה, שבה אבן יסוד שוות ערך הוא אימון גופני, באופן שתגשים את היעדים והציפיות מניתוחים בריאטריים, בדקתי את השפעת העיסוק בכושר גופני על שני אספקטים: הפן הרגשי, הפן התזונתי.
הנחת המוצא היא שהאדם הוא ישות הוליסטית, לכן שלושת המרכיבים בה (כושר, הרגלי אכילה והעצמה אישית) מזינים האחד את השני לכדי הנעת תהליך.

מחקרים שונים מצאו כי פעילות גופנית , אירובית/ אנאירובית, מסייעת להפחתה ושמירה על המשקל במידה מוגבלת בלבד.
יחד עם זה, בעזרת פעילות גופנית יש שיפור של נראות הגוף, וחיזוק של דימוי הגוף.
דימוי גוף מהווה חלק מהדימוי העצמי, והוא גורם בהערכה עצמית.
הערכה עצמית נבנית מהצלחות וכישלונות.

פעילות גופנית קבועה ומבוקרת, ממוקדת במטרות קצרות/ ארוכות טווח תוך דגש על מטרות ישימות, מעלה את קרנו של האדם בעיני עצמו.
האדם לומד על יכולותיו, ושואף להשגת יעדים חדשים/ נוספים.
כך נבנית הערכה עצמית חיובית, ומוטיבציה להתמדה.

השפעת הפעילות הגופנית על הפן הרגש

אדרופינים

משמשים כמשככי כאבים, משפרים מצב רוח, מפחיתים תיאבון, מתח, לחץ, חרדה, דיכאון, יוצרים תחושת התעלות (high).

סרוטונין

משפר מצב רוח ובקרה בדחפים.

דופמין

משפר את מערכת הקשב, סיפוק.

נוראפינפרין

משפר ערנות, הערכה עצמית.

ככל שעוסקים בפעילות גופנית השפעת ההורמונים עולה

השפעת הפעילות הגופנית על הפן התזונתי והרגלי אכילה

חתירה להשגת יעדים ושאיפה להישגיות מעולם הספורט, הם ערכים שנוכל למקסם ולתעל לתחומי חיים נוספים ובכללם גם תזונה. אין מדובר בהשגת יעדים הבאים לביטוי בירידה במשקל, נהפוך הוא:

הדגש הוא על הישגים חיוביים כמו: שתייה בכמות הרצויה, צריכת כמות חלבון מומלצת, אכילה מתוכננת מראש, הנגשה של 5 צבעי ירקות….
תוך הסטת החשיבה מהמשקל כערך, ניתן להתמקד בתהליך לצורך הטמעת הרגלי אכילה. העיסוק בספורט מתווה שגרה. נוכל ללמוד ממנה כדי ליצור שגרה כחלק מהרגלי אכילה: מספר ארוחות עיקריות + ביניים ביום. התארגנות יומית והרכבת הארוחות מראש…

העיסוק בספורט, השגת היעדים יוצרת תחושת מסוגלות ומוטיבציה להתמדה.
את חוויות ההתוודעות, ההסתגלות, ההתנסות, בעיסוק בספורט, אפשר ליישם גם במישור התזונתי: ליזום התוודעות למזונות חדשים, התנסות במרקמים שונים, הסתגלות לטעמים נוספים…

ראו מאמרים בנושא: